הכירו את הראינוע הראשון, שהפך לבית הקולנוע הראשון, בארץ ישראל – קולנוע עדן.
המבנה שימש כמוסד תרבותי משמעותי בעיר תל אביב.
בית הקולנוע נולד כתוצאה מיוזמה ושיתוף פעולה בין ראש העיר מאיר דיזינגוף לבין היזמים העסקיים משה אברבנאל ומרדכי וייסר.
עבודות הבנייה החלו ב1913.
בבית הקולנוע היו שני חללים – אולם הקרנה סגור ואולם הקרנה פתוח, שנבנה ב1921, בו בילו את ימות הקיץ החמים תחת בצפייה בסרט תחת כיפת השמיים.
בית הקולנוע הקרין סרטים בטכנולוגיה מתקדמת לאותה תקופה ותחת השראה אירופאית ותכנון של אדריכל גרמני בשם ריכארד מייקל.
את שמו טבע הסופר ש. בן-ציון והסרט הראשון שהוקרן בו היה “ימי פומפיי האחרונים”, תוצרת איטליה.
בתחילת דרכו, לוח ההצגות של בית הקולנוע היה מלא בעיקר בהקרנת סרטים רוסיים.
אך בהמשך דרכו הוצגו בו סרטים אילמים מהוליווד וגרמניה, בליווי פסקול מעשה ידי תזמורת קאמרית קבועה, ותוך הצגת כתוביות תוצרת מקומית.
בשנות ה60 הקולנוע ההודי תפס תאוצה והוצג רבות בבית הקולנוע.
המבנה היווה מקום מרכזי ושימש גם להצגת מופעי תיאטרון ואופרה, לצד אירועים רשמיים מסוגים שונים, קבלות פנים, עצרות ועוד.
בית הקולנוע עדן נסגר ב1975. לאחר הפסקת פעילותו נקנה המבנה האייקוני על ידי בנק לאומי, על מנת לשקם ולשמר אותו למטרת הנצחת גאווה מקומית, גאווה לאומית וזיכרון נוסטלגי מתוק.
